גיל בת 4 חודשים. לכל אמא ממוצעת זה אומר: "או, או…המשבר בדרך…" לי זה אומר כפשוטו: היא בת 4 חודשים. בארבעת החודשים האחרונים כבר היו לנו מדי פעם ימים פחות פשוטים ויותר מאתגרים, ואני יודעת שעוד יהיו בהמשך. אני לא אוהבת להגדיר אותם כ"משברים". אני יודעת שאלו הם פשוט חיי תינוק. 

גיל בת 4 חודשים. לכל אמא ממוצעת זה אומר: "או, או…המשבר בדרך…" לי זה אומר כפשוטו: היא בת 4 חודשים. בארבעת החודשים האחרונים כבר היו לנו מדי פעם ימים פחות פשוטים ויותר מאתגרים, ואני יודעת שעוד יהיו בהמשך. אני לא אוהבת להגדיר אותם כ"משברים". אני יודעת שאלו הם פשוט חיי תינוק. 

כשהגדולה התקרבה לגיל 4 חודשים, הכינו אותי הנשמות הטובות מסביב ל”משבר”. היום בו היא חגגה 4 חודשים, היה אחד הימים הכי קלים עבורי מבחינה נפשית – כל בכי או רגע של חוסר שביעות רצון שייכתי ל”משבר”. סוף סוף (לכאורה) ידעתי מה עובר עליה.

אבל אז עברו הימים והילדה המשיכה לבכות מדי פעם, ולפעמים היה לה קשה להירדם, ופתאום היא התעוררה באמצע הלילה. “רגע” חשבתי לעצמי “זה גם חלק מהמשבר?” תוך כדי נזכרתי שגם לפני גיל 4 חודשים היו רגעים פחות נוחים (מן הסתם, היא תינוקת!). ואז הגעתי למסקנה – רגעים נוחים יותר או פחות יהיו כל הזמן. אני יכולה להמשיך ולחפש להם סיבות ולהיצמד להגדרות כאלו ואחרות אם זה עושה לי טוב. אבל מה שבאמת חשוב הוא שאני אתן לה את מה שהיא צריכה – מענה מדויק.

כפי שכבר כתבתי בעבר, גם כשגיל לא במיטבה אני לא הולכת סחור-סחור, מחפשת סיבות או מנסה להדביק “תוויות” כדי להיות רגועה. אני גם יודעת שלרוב אני לא באמת אדע מה הסיבה האמיתית לחוסר הנינוחות שלה, ועצם ההבנה הזאת כבר מקלה עליי (בניגוד להדבקת התווית” שיכולה להתברר בדיעבד כלא נכונה). אני פשוט יודעת לתת לה את המענה שהיא צריכה באותו הרגע.

כך גם לגבי “משבר גיל 4 חודשים”.

כן, בסביבות גיל 3.5-4 חודשים חל איזשהו שינוי אצל התינוק – מערכת העצבים פועלת יותר באופן רצוני ופחות כתוצאה מרפלקסים, התינוק יותר עירני, יותר פעלתן. אני קוראת לזה “יותר פה”. כל אלו יכולים להשפיע על ההתנהלות וההתנהגות שלו, אבל כך יהיה גם בהמשך – בגיל 5 חודשים, 8 חודשים, שנה וכו’. אם נחשוב על זה, כך גם היה עד עכשיו – גם בגיל חודש חל שינוי כלשהו, וגם בגיל חודשיים. אז כל פעם זה “משבר”?

ובכלל, המילה הזאת עושה לי קצת קונוטציה שלילית. בואו נדבר על שינוי, התפתחות – מילים חיוביות יותר. הרי מרגע היוולדה גיל נמצאת כל הזמן על רצף של שינויים והתפתחות- היא גדלה, מתפתחת, נחשפת לגירויים שונים, פה היא מקבלת חיסון, שם יוצאות להן השיניים, היא תתחיל בהמשך תזונת מוצקים וכך הלאה. הרצף הזה טומן בחובו גם שינויים בהתנהלות שלה וזה בסדר, מותר לה.

אם נשווה את השנה הראשונה בחייו של תינוק לחמש שנים בחיי מבוגר (אני חושבת שהיא שווה הרבה יותר שנים, אבל נסתפק בחמש כרגע) – תסתכלו על חייכם חמש שנים אחורנית, ותחשבו אלו חוויות ושינויים עברתם בהן. גם אם עברתם רק שינוי אחד – הפכתם להורים, החלפתם מקום עבודה, עברתם דירה וכו’ –  שלא לדבר על מספר שינויים, סביר להניח שבעקבות כך השתנתה התנהלות היומיומית שלכם. היו לכם רגעים קלים, קשים, פשוטים ומאתגרים.

תינוק חווה בחודשים הראשונים כל כך הרבה שינויים שסביר להניח שישפיעו מדי פעם על אופן ההתנהלות שלו – שעות העירות מול שעות השינה, איכות השינה, רגעי חוסר שקט, התפתחות מוטורית ועוד. אלו הם חייו. בניגוד אלינו המבוגרים שברוב המקרים כבר יודעים להסתדר לבד, התינוק כן צריך אותנו ולא משנה מה הסיבה – קטנה, גדולה, בגיל 4 חודשים, לפני או אחרי.

אז כן, בשבוע האחרון היו לגיל כמה ימים בהם היא היתה קצת נודניקית. אבל – היא גם קיבלה חיסון, אני חושבת שמתחילות לה שיניים, מזג האוויר ממש ממש קר, אבא שלה בחו”ל, ובטוח יש עוד סיבה אבל שכחתי אותה כרגע…

הבנתם? תמיד יכול להיות משהו. כך או כך. העיקר שאני שם עבורה, מלווה ותומכת בכל צרה. סליחה, אמרתי בלי מילים שליליות – על כל טובה שרק תבוא!

pastedGraphic.png

גיל בתקופת המשבר