לכו תעשו משהו שעושה לכן טוב! בלי התינוק. מי שמכירה אותי יודעת שאני אוהבת ספורט. זה האוויר לנשימה שלי. שלושה ערבים בשבוע, לא משנה מה – בשעה 19:40 אני יוצאת מהבית. אחרי ארוחת ערב לילדים, מקלחות, הנקה (במצטבר הנקתי את שלושת ילדיי במשך יותר מ-5 שנים) וסיפור. עם כל ילד שנולד, הצורך בזה רק עלה […]

לכו תעשו משהו שעושה לכן טוב! בלי התינוק. מי שמכירה אותי יודעת שאני אוהבת ספורט. זה האוויר לנשימה שלי. שלושה ערבים בשבוע, לא משנה מה – בשעה 19:40 אני יוצאת מהבית. אחרי ארוחת ערב לילדים, מקלחות, הנקה (במצטבר הנקתי את שלושת ילדיי במשך יותר מ-5 שנים) וסיפור. עם כל ילד שנולד, הצורך בזה רק עלה ולכן מאז הלידה של הבכורה שלי, אני מקפידה על זה מ-א-ד. עם כל הקושי היומיומי, העייפות, תוך כדי תזמון ההנקות – עברתי את תקופת משכב הלידה וחזרתי לעניינים. בשבילי. בשביל הילדים שלי. עכשיו גם סיגל הצטרפה למועדון, למועדון האימהות שצריכות אויר. נכון, זה לא תמיד פשוט. אבל, אחרי טקס שינה מסודר כמו בכל יום שכלל בין השאר מקלחת והנקה של לי – היא לבשה בגדי ספורט, השאירה את לי להירדם לשנת הלילה בתמיכתו של אבא ובאה לאסוף אותי לשיעור. לא פשוט, אבל אפשרי! אפשרי ומשתלם. בסופו של דבר כל הצדדים מרוויחים מזה- סיגל, אבא, והכי חשוב – לי. יומני האחיינית – פרק בלי האחיינית… 

*מצטערת מראש על החשיכה בתחילת הסרטון. לאותנטיות יש מחיר 😊