כולם הולכים בסוף

יד על הדופק או שכולם הולכים בסוף?

נכון, כולם הולכים בסוף! אבל השאלה היא- איך?… 

וכשאני אומרת "איך" הכוונה היא לא רק לפן המוטורי נטו – האם התינוק שגדל להיות ילד, נער ואדם מבוגר, נע באופן נכון, יעיל, ללא בזבוז של אנרגיה מיותרת, משתמש במכונה – הגוף שלו – כפי "שהמשורר התכוון" , אלא גם  – האם הוא לא סובל מבעיות גב/ ברכיים/ כפות רגליים וכו' בגלל תנועתיות לא נכונה, האם הוא לא נופל כל הזמן, האם הוא בכלל אוהב לזוז ולנוע?

כשאני אומרת "איך" אני מסתכלת גם על הפן החושי, התנהגותי, חברתי ותקשורתי. איזה אדם צמח מאותו תינוק – אדם בעל בטחון עצמי, סתגלן, שמוכן "לכבוש את העולם", או- אדם שנחבא אל הכלים, חושש משינויים, מגיב אליהם בצורה פחות טובה ואולי בגלל סיבה זו גם נמנע מהם.

ה"איך" הזה, בין אם הוא מתקשר לפן המוטורי או שאר ההיבטים (תמיד יש קשר ישיר בינהם), תלוי במידה רבה באופן התפתחות התינוק בשנה הראשונה. בשנה זו נרצה שהתינוק יממש את כל שלבי ההתפתחות, החל מהשכיבה על הבטן ועד ההליכה, כאשר כל שלב ימומש בצורה איכותית ובמסגרת "חלון ההזדמנויות" שלו. 

מהו "חלון ההזדמנויות"? חלון גילאים (לרוב נמדד בשבועות או חודשים) שהינו פרק הזמן האידיאלי למימוש שלב התפתחותי כלשהו בהתפתחות נורמטיבית. מעין "מאני טיים" שבמהלכו יהיה הכי קל לתינוק לעלות עוד שלב בסולם. אם הוא יפספס את חלון ההזדמנויות, יעבור את הגיל ועדיין לא יממש את השלב ההתפתחותי אז סביר להניח שהוא יגלה קושי מסוים במימושו, מעבר לכך שדבר כזה נותן לנו אינדיקציה לגבי יכולותיו של אותו תינוק.

כל שלב התפתחותי מכין את התינוק לאיזושהי יכולת מוטורית וחושית עתידית לה הוא יידרש בהמשך חייו. בנוסף, כל שלב נתמך על ידי השלב שקדם לו, ובהמשך לכך הוא מהווה בסיס לשלב הבא שיבוא אחריו. ממש כפי שבונים בנין שכולל מספר קומות – כל קומה נתמכת על ידי אלו שמתחתיה לה ותומכת באלו שמעליה. אם הקומות לא ייבנו באופן איכותי, כל קומה בפני עצמה – הבניין לא יחזיק מעמד.

כאשר תינוק עובר את כל שלבי ההתפתחות בסדר הנכון ובצורה איכותית מערכות השלד, השרירים ושיווי המשקל נבנות ומתפתחות בהדרגה ובצורה המיטבית ביותר. נוצרת תנועה איכותית ויציבה טובה שישרתו אותו לאורך כל חייו.  כך גם סביר להניח שיימנעו בעיות פיזיות כאלו ואחרות בהמשך. 

על הדרך, מתוך התנועה הנכונה, השליטה בגוף והתנסות בסיטואציות שונות ומגוונות במהלך השנים הראשונות התינוק שגדל להיות פעוט מפתח גם המון בטחון עצמי, תחושת מסוגלות, רצון, מוטיבציה, סתגלנות, חווה הצלחות וכישלונות ושאר חוויות הבונות בהדרגה את אישיותו.

אז נכון, לא צריך להיכנס ללחץ! מודעות זה שם המשחק. כן חשוב להיות עם היד על הדופק ולא להיכנס לשאננות. מומלץ לעקוב אחרי התפתחות התינוק, לוודא שכל שלב ממומש במסגרת חלון ההזדמנויות ובצורה איכותית. מעבר למעקב בקופות החולים, ניתן לעשות זאת באמצעות הסדנאות או הפגישות הפרטניות אצלי. במידה ומבחינים שאכן לתינוק ישנו קושי מסוים או חווה עיכוב כלשהו, אנחנו מלווים אותו באמצעות כלים, תרגילים והמלצות ספציפיות.