חשיבות הכנסת הידיים לפה

חשיבות הכנסת הידיים לפה

"יד לפה זה לא יפה", מי מאיתנו לא שמע את האמירה הזאת מופנית לעברו לפחות פעם אחת במהלך שנות ילדותו. לכן לא פלא שכיום, כאשר אנחנו הורים, רבים מאיתנו נבהלים כאשר הם רואים את תינוקם הזך שזה מכבר נולד מכניס את ידיו לפה שוב ושוב. חלקנו אף מנסים בשלל תחבולות  – הוצאה פיזית של הידיים, מתן מוצץ, עיטוף ועוד – למנוע זאת ממנו. אבל האם אנו פועלים בצורה נכונה?

התינוק שהגיח אל עולם חדש, עושה ככל שביכולתו על מנת להכיר אותו. מערכת הראייה שלו אינה מפותחת דיה ולכן הוא אינו יכול בתחילה להסתמך על חוש הראייה לצורך כך. לכן, על מנת להכיר את גופו וסביבתו הוא משתמש בשאר החושים העומדים לרשותו. אחת הדרכים היא באמצעות מגע. התינוק מרבה להכניס את הידיים לפה מכיוון שבאזור הפה נמצא ריכוז גבוה מאד של תאי חישה ויש לו ייצוג נרחב במוח. זאת למעשה דרכו להכיר ולחוש את העולם.

בתחילה התינוק יכניס את הידיים שלו לפה, ובהמשך הוא יכניס לפה כל דבר שבו הוא יאחוז – צעצוע, יד של ההורה וכו'. למעשה גם אם תינוק ישכב סתם כך על הבטן, יהיה ניתן לראות אותו מדי פעם "אוכל" את הרצפה או את המזרן עליו הוא נמצא. 

הקשר בין היד לפה הוא הבסיס לקשר עין-יד-פה, שיתחיל להתהוות בסביבות גיל 3 חודשים ותלוי גם בהתפתחותה של מערכת הראייה. קשר זה הינו קשר חשוב מאד מכיוון שהוא מעיד על בשלות ותקינות של מערכת העצבים. 

להכנסת הידיים לפה חשיבות נוספת – בדרך זאת התינוק מביא את ידיו אל קו האמצע של הגוף. יכולת התינוק להביא את הידיים לקו האמצע תאפשר לו בשכיבה על הבטן הרמת ראש טובה ומאורגנת יותר מבחינה גופנית, תאפשר התהפכות מהבטן לגב ומהגב לבטן (בה כבר נדרש שהידיים תעבורנה את קו האמצע) ותוביל לזחילה בצורה נכונה.

גם כשהתינוק יגדל ויהיה כבר בן שנה, עדיין נראה מדי פעם הכנסה של הידיים ו/או חפצים שונים לפה, בגלל הריכוז הנרחב של תאי החישה באזור.

לכן, כל עוד הדבר בטיחותי, אפשרו לתינוק להכניס ידיים וחפצים שונים לפה ככל שניתן. אין מה להיבהל או לחשוש – הבינו שזהו שלב התפתחותי טבעי וחשוב ואפשרו לתינוק לממש אותו. הימנעו מלהוציא את הידיים מהפה, ונסו להמעיט בשימוש במוצץ.

עוד על הנושא – 

בבלוג שלי:

ב"יומני האחיינית":