הנחת ראש

התינוק מבוהל? אל תיבהלו!
תסתכלו על התמונה הזאת.
היא צולמה כשגיל שלי היתה בת חודש.
מה אתן רואות?
תינוקת בוכה. מה זה בוכה, צורחת! ואמא? רגועה… או לפחות עושה כאילו היא רגועה.

מצב בו התינוק בוכה, שלא לומר צורח, הוא מהמצבים השכיחים בכל בית בו יש תינוק בן מספר שבועות.
בשבועות הראשונים יש לתינוק אינספור סיבות לבכות – הוא רעב, הוא עייף, כואבת לו הבטן, התנוחה לו נוחה לו, משהו מציק לו, הוא רוצה תשומת לב, מגרד לו באף, ועוד, ועוד…
אבל מעל כל הסיבות מרחפת סיבה אחת מרכזית והיא -בהלה.

תחשבו על זה – התינוק התרגל לתנאים מסוימים במשך 9 חודשים פלוס-מינוס. הוא חווה המון תנועה, מגע, קולות מונוטוניים, אין תחושת רעב, אין תחושת כאב, הוא צף לו בתוך המים כאילו הוא בערסל – מלון 10 כוכבים!
ופתאום לא רק שהוא נמצא בעולם אחר אלא זהו עולם מאד שונה, בו התנאים אפעס מאתגרים יותר – הרבה פחות תנועה, פחות מגע, אין קולות מונוטוניים, פתאום אני מרגיש רעב, פתאום אני מרגיש כאב.
איפה הערסל ואיפה המלון?

כן, לפני שתינוק בוכה כי הוא רעב, הוא מבוהל מעצם תחושת הרעב הלא מוכרת ומעם העובדה שיעברו לפחות כמה שניות עד שהוא יקבל את האוכל.
לפני שהוא בוכה כי כואבת לו הבטן או שיש לו גזים, הוא מבוהל מעצם תחושת הכאב החדשה.
לפני שהוא בוכה כי התנוחה לא נוחה לו, הוא מבוהל מעצם העובדה שהוא כבר לא נמצא בתנוחה העוברית.
וכך הלאה.

את כל זה אני מסבירה בהרחבה גם בסדנאות לתינוקות ועוד לפני כן – בסדנת הכנה לתינוק.
אני מסבירה שתכל'ס מה שהתינוק צריך ברגעים האלו, זה את מה שהוא הכיר עד כה והתרגל אליו.
המענה שלנו חייב לכלול חוויות רחמיות כמו – תנועה רכה, מגע עמוק וקול מונוטוני – באופנים שונים תואמי סיטואציה, כדי שבסופו של דבר נצליח להעניק לתינוק את המענה הנכון והמדויק ביותר לבכי בכלל ולבהלה בפרט.

אני עוברת על מגוון סיטואציות אפשריות ונותנת כלים פרקטיים (איך נכון לעשות את זה בזמן התקף גזים, בזמן שהתינוק רעב, בזמן שהוא עייף או בזמן שבכלל אין לי מושג קלוש מה הסיבה לבכי), אבל – אני תמיד מדגישה:
הכל יעבוד, רק אם אנחנו לא ניבהל בעצמנו ונהיה רגועות!

הדבר האחרון, אבל האחרון(!) שתינוק מבוהל צריך, זה שמי שמחזיק אותו או נמצא איתו יהיה מבוהל בעצמו.
אני יכולה עד מחר להעניק לו תנועה, או מגע, או קול מונוטוני או אפילו את כולם ביחד, אבל אם אני אהיה לחוצה, לא אנשום, אחזיק את כל הגוף שלי – הוא ירגיש את זה. ויהיה לו ממש קשה להירגע ככה…

נכון, בכי של תינוק יכול להלחיץ. מאד.
אבל – אין לנו ברירה אחרת.
איך אני תמיד אומרת? "אם אין אני לו (לתינוק) – מי לו?"
הוא חייב אותי והוא חייב שאני אהיה רגועה.
ואם לא – אעשה בכאילו! Fake it until you'll make it, מכירות?!
אקח אויר, אוריד את הכתפיים שלי וארגיע אותי.
נשבעת לכן שכך הוא יירגע הרבה יותר מהר.

אז תסתכלו שוב על התמונה.
תינוקת צורחת, אמא שמעניקה לה בדיוק את מה שהיא צריכה כדי להירגע – בין השאר את הרוגע שלה עצמה.