הנחת ראש

את מנסה להרדים את התינוק שלך?
קבלי טיפ קטן, פשוט, אבל מה-זה עובד:

כשאנחנו רוצות להרדים את התינוק, יש לנו משימה! אנחנו מציבות לעצמנו אתגר! "אני עכשיו צריכה להרדים אותך"!
המקום הזה יכול להכניס אותנו לסוג של לחץ ולמחשבות בסגנון "יאללה שיירדם", "מתי הוא כבר יירדם" וכו'.

בואי נעשה שינוי סמנטי –
אני לא רוצה "להרדים" את התינוק, אני רוצה להרגיע אותו, להוביל אותו למצב של נינוחות.

או! כבר המשימה הרבה יותר פשוטה, נכון?
אני רוצה רק להרגיע אותך. זהו.
מתוך המקום הזה, אם באמת אתה עייף והגיע חלון השינה שלך, אז תירדם.

מה אנחנו מרוויחות מזה?
קודם כל, השינוי הסמנטי הזה מרגיע בראש ובראשונה אותנו.
הוא מוריד מהכתפיים שלנו את "המשימה הגדולה".
כשאנחנו רגועות יותר, יהיה לנו הרבה יותר קל להביא גם את התינוק שלנו למצב רגוע ונינוח יותר.

אז יאללה –
אם צריך טיפה לנמנם אותו אז נחזיק אותו על הידיים, ננוע איתו, נשמיע קולות מונוטוניים כמו "אה,אה,אה…", אולי נוסיף קצת טפיחות ואז נניח אותו. בהרבה מקרים אני יכולה לחסוך את הידיים ולהעניק מגע וקול מונוטוני כשהוא במיטה ואם מדובר על שעות היום אז גם בפוף.

פה נכנס הדבר השני שאנחנו מרוויחות –
כאמור, אם באמת הגיע זמנו של התינוק לישון – הוא יירדם.
סביר להניח שהוא גם יירדם מהר יותר מאשר אם היינו מנסות להרדים אותו תוך כדי לחץ וניסיון לעמוד ב"משימה" ולסיים אותה.

הצלחת להוביל את התינוק למצב נינוח אבל הוא לא נרדם?
בסדר גמור. סביר להניח שהוא לא היה עייף מספיק או שלא הגיע חלון השינה. נסי שוב יותר מאוחר.
קבלי את זה כחלק מהלמידה של התינוק שלך בכלל וחלונות השינה שלו בפרט. נסי לזכור פחות או יותר את השעה (ואפילו לרשום אותה) כדי שתדעי להבא.

אה, עוד טיפ קטן שיעזור לך להיות רגועה בזמן שאת מנסה להרגיע את התינוק (מה שפעם קראנו לו "להרדים את התינוק")-
תוך כדי "תהליך ההרגעה" חשבי על משהו אחר. מה עשית היום, משהו שחברה סיפרה לך, מה בא לך לעשות מחר…
כשדעתנו מוסחת, קל לנו יותר להתנתק מהמחשבה על "המשימה", אנחנו פועלות באופן יותר מונוטוני ופתאום אנחנו מסתכלות למטה ו…
התינוק ישן!