ג'יבריש

יצירת בסיס לתקשורת מילולית עם התינוק

אחת השאלות הנפוצות היא "איך לדבר עם תינוקות"- בשפה רגילה (עברית, אנגלית וכו') או בג'יבריש?

אז התשובה היא: גם וגם!

הבסיס לכל שפה הוא תקשורת. 

לפני למידת השפה, תינוק צריך לרצות לתקשר ולדעת לתקשר וכמובן שלצורך כך נדרש גם מישהו שיתקשר איתו. רק כך תהיה לו סיבה ללמוד את השפה.

כשאנחנו מדברים בשפה רגילה, אז רובינו עושים זאת במונוטוניות, ללא הקפדה מיוחדת על צורת ההיגוי ולפעמים גם ללא הפסקות. אם נדבר כך עם תינוק יכול להיות שפחות נעניין אותו וכתוצאה מכך הרצון לתקשר איתנו יהיה נמוך.

כשאנחנו מג'ברשים – מברברים הברות שונות, מוציאים קולות – אנחנו בבת אחת נהיים מעניינים יותר! האינטונציה משתנה, אנחנו מקפידים יותר על הברות, עיצורים, מוסיפים מימיקות ופרצופים. ממש הופכים לסוג של שחקנים.

אם נדבר כך עם התינוק נוכל להבחין שמיד ייווצר קשב וסביר להניח שהתינוק ימשיך להתמקד בנו כל עוד נמשיך לדבר. על מנת ליצור דיאלוג ולא רק מונולוג נייצר מדי פעם הפסקות כדי לאפשר לו להגיב ולענות לנו בחזרה.

מומלץ לשלב את הג'יבריש במהלך הפעולות היומיומיות כמו החלפת חיתול, מקלחת והלבשה וכך להפוך אותן להרבה יותר נעימות.

עוד על הנושא – 

ב"יומני האחיינית":